<h1>סימני התרומה לסימן קס"ט</h1>
<h2>דף נה:</h2>
פסק דין גיגית רחבה שעומדת בבית העכו"ם ימים רבים אם יש לחוש שמא המשיך ממנה ואותן גיגיות של עכו"ם מלאות ענבים דרוכין ובעוטין ושוהין בבית העכו"ם שבוע או יותר כדי להתקיים יותר יין הנסחט אחרי כן ויש מקומות שבא הישראל לקנות מאותו יין. יש תימה למה אינו חושש שמא המשיך ממנה העכו"ם כבר ואסרה כרב הונא ועוד דאמרינן בירוש' אם העלים עיניו ממנו אסור ושמא אם רואה הגיגית מלאה אם איתא שהמשיך ממנה יין היה ניכר החסרון ומותר. ואין לחוש ולומר שמא המשיך ממנה וחזר ומלאה ענבים להשלים החסרון לכולי האי לא חיישינן והירושלמי דחייש היינו היכא שהגיגית אינה מלאה דלשם אין חסרון הלקיח' והמשכה ניכרת והמחמיר לתת סדין על הגיגית מיד כשבוצר הענבין שממלאה העכו"ם והוא מחתימה עד שיקנה אותה תבא עליו ברכה מדדו בין ביד בין ברגל ימכר ר' נתן או' ביד אסור בהנאה דגזרו מדידה דיד אטו שכשוך דיד אבל מדדו ברגל מותר בהנאה אבל תנן מדדו בקנה או שהתיז את הצרעה בקנה או שהיה מטפח ע"פ חבית המרותחת כל אלו היה מעשה ואמרו חכמים ימכר ור"ש מתיר אף בשתייה ובגמ' קאמר אין הלכה כר"ש. [התרומה סימן קס"ט]. וגיגיות מלאות ענבים דרוכין ובעוטין ושוהין בבית העכו"ם שבוע או יותר ויש הרבה שישראל קונה אחרי כן יין שם ואינו חושש שמא המשיך העכו"ם ממנו היין או יותר ונאסר כל מה שנשאר שם וגם בירו' אמרי' העלים אינו אסור ודוחק הוא לומר דהירוש' קא מיירי שהגיגי' אינה מלאה דלשם אם המשיך ממנה אין החסרון ניכר אבל אם הגיגית מלאה דאם המשיך ממנה קצת ניכר החסרון משם אין לחוש שמא לאחר שהמשיך חזר ומלא' והמחמיר לתת בגד על הגיגית ועושה חותם מיד שבצר הענבים ודרכן טוב הדבר.
